חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011, פורסם בספר חוקים 2273, בעמ' 202

עיקרי התיקון לחוק:

תיקון לחוק החוזים הקובע כי מקום שבו אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מתוך לשון החוזה, יפורש החוזה לפי לשונו וכן כי מקום בו קיימים מספר פירושים בחוזה, תתקבל הפרשנות שלרעת מי שידו בניסוח החוזה הייתה על העליונה.

  

ביום 26.1.11 פורסם תיקון לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי מקום שבו אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מתוך לשון החוזה, יפורש החוזה לפי לשונו.

כמו כן, התיקון לחוק הכניס אל ספר החוקים את העיקרון שהותווה בפסיקה, לפיו "חוזה יפורש לרעת מנסחו".

מטרת התיקון לקבוע כללי פרשנות לחוזים שיגבירו את הוודאות המשפטית "ויבטיחו היצמדות מרבית להסכמות שהיו בין הצדדים לפני כריתתו" (מתוך דברי ההסבר, הצ"ח 335 5.7.10), מתוך רצון לצמצם מחלוקות סביב פרשנותו של חוזה.