חדשות ומידע

עת"מ (י-ם) 35927-08-15 ורטון ואח' נ' מר ניר ברקת- ראש עיריית ירושלים ואח', ניתן ביום 16.08.2017 בבית-המשפט לעניינים מנהליים בירושלים


עיקרי פסק-הדין: ככלל, מסמכי תאגיד עירוני נכללים בגדר "פנקסי העירייה ומסמכיה", ולפיכך עומדת לחברי עיריה זכות עיון גם במסמכים הרלבנטיים שבידי התאגיד העירוני עצמו. עיריית ירושלים דחתה את בקשת העותרים לקבל מידע מכוח סעיף 140א לפקודת העיריות, המקנה לחברי מועצת העירייה זכות עיון ובדיקה ב"פנקסי העיריה ומסמכיה". במוקד העתירה עמדה סוגיית פרשנותו של סעיף 140א לפקודת העיריות, המקנה לחברי מועצת העירייה זכות עיון ובדיקה ב"פנקסי העיריה ומסמכיה", וזאת בשני היבטים מרכזיים: א. היקף המידע שניתן לבקש לעיין בו מכוח סעיף זה; ב. תחולת זכות העיון מכוח הסעיף על מידע המצוי בידי גופים נפרדים מהעירייה עצמה, מקום שבו למידע שבידי אותם הגופים יש רלבנטיות לעבודתם של חברי מועצת העירייה. בית המשפט קבל חלקית את העתירה וקבע: לעותרת זכות עיון במסמכים הנמצאים ברשות העירייה הקשורים בגופים נפרדים. מסמכי התאגיד העירוני נכללים בגדר "פנקסי העירייה ומסמכיה", ולפיכך עומדת לעותרים זכות עיון גם במסמכים הרלבנטיים שבידי התאגיד העירוני עצמו. לצורך מימוש זכות העיון, חובת העיריה היא לפנות לחברה העירונית בדרישה לקבלת המסמכים האמורים וכן להפעיל כל הסמכויות והזכויות הנתונות לה כלפי החברה העירונית, במטרה להשיג את המסמכים ולהעמידם לעיון העותרת. מנגד, לא ניתן לכלול בגדר "פנקסי העירייה ומסמכיה" גם מסמכי גופים שאינם קשורים משפטית לעירייה, ועל כן בכל הנוגע לבקשה לעיון במסמכי גופים שאינם בשליטת העירייה העתירה נדחתה.




ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה - ראשון לציון, ניתן ביום 15.12.2016 בבית-המשפט העליון


עיקרי פסק הדין:
ועדה מקומית אינה רשאית לדרוש כתב שיפוי מיזם תכנית.
המערערת הגישה ערעור כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר פסק כי בסמכות ועדה מקומית לדרוש מיזם תוכנית להפקיד כתב שיפוי בגין תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") כתנאי למתן תוקף לתכנית. בית המשפט העליון קיבל את טענות המערערת וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין נקבע כדלקמן: עקרון חוקיות המנהל קובע, כי הרשות המנהלית רשאית ומוסמכת לעשות רק את אותן פעולות שהחוק הסמיך אותה לעשותן. על כן, כל חיוב כספי שמטילה הרשות על האזרח חייב להיות מכוח חוק או על פיו. הטלת נטל תשלום הפיצויים על פי סעיף 197 לחוק על הוועדה המקומית בגין פגיעה במקרקעין שנגרמת על ידי כל סוגי התכניות גרמה לכך, שוועדות תכנון העבירו את הנטל הזה אל יזמי התכנית. מדובר בפרקטיקה של הסכמי שיפוי, שבהם מתחייב היזם לשפות את הועדה המקומית על חיוביה העתידיים בגין תביעות הפיצוי. לא נמצאה בדין הוראה, המסמיכה את הועדה המקומית לחייב את היזם בתשלום כגון דא, לכן אין הועדה המקומית רשאית לעשות כן. החובה המוטלת בסעיף 197 לחוק על הוועדה המקומית, קרי, החובה לפצות את הנפגעים מהתכנית, היא חובה מוחלטת שלא ניתן להתנות עליה. ההחלטה להעביר את החיוב בתשלום הפיצויים ליזם כמוה כהטלת מס ללא צו מפורש של המחוקק ולפיכך הוועדה המקומית לא הייתה רשאית לדרוש מיזמי התכנית כתב שיפוי.




עע"מ 4529/15‏ אורט ישראל (חל"צ) נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל, ניתן ביום 24.8.2015 בבית-המשפט העליון


עיקרי פסק-הדין: ביטול מכרז כסעד יינתן במקרים קיצוניים של פגם מהותי שלא ניתן לריפוי בדרך של החזרת העניין לועדת המכרזים. מועצה מקומית דלית אל כרמל פרסמה מכרז להפעלת בתי ספר בתחומה. במכרז זכתה עתיד רשת חינוך ובתי ספר בע"מ. אורט ישראל (חל"צ) הגישה עתירה לבית-המשפט, במסגרתה עתרה לביטול המכרז בשל פגמים שונים שנפלו, לטענתה, בהליך המכרז. בית-המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה באופן חלקי, באופן שנמצא כי נפל פגם באופן הניקוד של הקריטריון הסובייקטיבי, ועל כן קבע כי העניין ישוב לוועדה המייעצת שמונתה, כדי שתדרג מחדש את ההצעות לפי המדדים שנקבעו בתנאי המכרז ותעביר המלצתה לועדת המכרזים. אורט הגישה ערעור על ההחלטה, וטענה, בין היתר, כי בית-המשפט צריך היה להורות על ביטול המכרז ולא על השבת העניין לוועדת המכרזים. בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק: התשובה עבור השאלה, מהו הסעד הראוי, כאשר נמצא כי אכן נפל פגם בהליכי המכרז, קשורה למהות הפגם, האם מדובר בפגם טכני או מהותי. פגם טכני, ככלל, אין בו כדי להביא לביטול המעשה המינהלי, לעומת פגם מהותי שככלל עשוי להביא לתוצאה זו. עם זאת, גם אם מדובר בפגם מהותי, אין הכרח כי התוצאה תהא ביטול ההליך המכרזי. ביטול מכרז ייעשה רק במקרים קיצוניים, כשאין דרך מתאימה אחרת לתיקון הפגם, כאשר החזרת העניין לוועדת המכרזים לצורך קבלת החלטה מתוקנת שאינה לוקה בפגם, היא דרך המלך במקרים האחרים.




עדכון סכומים בעניני מכרזים, פורסם על-ידי משרד הפנים 15.3.15


פורסם עדכון המגדיל את סכומי החוזים הפטורים ממכרז או המאפשרים עריכת מכרזי זוטא. להלן הסכומים המעודכנים: כל הסכומים בשקלים ואינם כוללים מע"מ *תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 **תיקון משנת 2011 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 ולצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, ביחס למועצות שמספר תושביהן עולה על 20,000 איש.




עת"מ (ת"א) 2295-05-14‏ י. לרר (הנדסה) בע"מ נ' ועדת המכרזים של נתיבי ישראל, ניתן ביום 24.7.14 בבית-המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו


עיקרי פסק-הדין: בנסיבות העתירה המיוחדות, פסל בית-המשפט את החלטת ועדת המכרזים שלא לדון בהצעת העותרת במכרז בשל כך שהערבות הוחזרה לה העותרת הגישה עתירה לפסילת המשיבה 3, שהוכרזה כזוכה במכרז לבחירת קבלן לביצוע עבודות בניה להקמת תחנת רכבת בכרמיאל. בעקבות העתירה, נפסלה הצעת המשיבה 3. ועדת המכרזים קבעה כי בשל העובדה שהערבות הבנקאית הוחזרה לעותרת, שהייתה המציעה שהצעתה שניה, מבלי שהעותרת הגישה ערבות חדשה או האריכה את הערבות הקודמת, הפרה העותרת את תנאי המכרז ולכן לא ניתן להעביר לה את הזכייה. בנוסף קבעה ועדת המכרזים, שעם החתימה על החוזה עם הזוכה במכרז, פוקעות כל ההצעות שהוגשו ולכן לא ניתן לראות בערבות של העותרת כתקפה. לפיכך החליטה ועדת המכרזים כי יש לצאת למכרז חדש. לאחר החלטה זו של ועדת המכרזים, פנתה העותרת לבית-המשפט וטענה כי אין הצדקה למכרז חדש וכי יש לקבוע אותה כזוכה. בית-המשפט קבע, כי מכיוון שבעתירה ברור היה שהעותרת מכוונת לזכייתה במכרז, ושרק בשל הדיון בעתירה נפסלה הצעת המשיבה 3 הזוכה המקורית במכרז, לא היה מקום למנוע מהעותרת את האפשרות לזכות במכרז רק בשל פגם טכני לכאורה של החזרת הערבות לידי העותרת. בענייננו מדובר במציעה שהערבות הוחזרה לה על-ידי עורך המכרז על יסוד הנחה, שלימים התבררה כהנחה מוטעית לפיה לא זכתה במכרז וזאת בשונה ממציע שביקש מיוזמתו את השבת הערבות, שאז נתפס מציע זה כמי שוויתר על זכותו לטעון לזכייה במכרז. אף תחושת הצדק מובילה למסקנה, כי יש להעדיף את החזרת ההצעה של העותרת לדיון בועדה לעומת ביטולו של המכרז ופרסום מכרז חדש. לפיכך הורה בית-המשפט על החזרת הדיון לועדת המכרזים, כדי לבחון את עמידת העותרת בתנאי הסף, ולקבוע כי זכתה במכרז ככל שעמדה בתנאיו. על העותרת להמציא ערבות חדשה לידי המשיבות.




ת"א 29400-06-11 בית יצחק - שער חפר, אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ ואח' נ' דים, ניתן ביום 27.7.14 בבית-המשפט השלום בראשון לציון


עיקרי פסק-הדין:
נתקבלה תביעה לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שהוחכרו לאגודה ודחיית טענתם על זכותם לזיקת הנאה מכוח שנים
התובעת, אגודה שיתופית, הגישה תביעה לסילוק ידם של הנתבעים משטח אשר הופקע לצרכי ציבור ומיועד לשצ"פ, בו עשו הנתבעים שימוש לאורך שנים. במהלך השנים ביקשו הנתבעים כי שטח זה יסופח אליהם. הבקשה נענתה בשלילה, אולם ניתנה להם אפשרות להוסיף לעשות שימוש במקרקעין עד אשר האגודה תזדקק להם. התובעת החלה להוציא לפועל את התכניות שיועדו למקרקעין כשצ"פ, אלא שהנתבעים סירבו לפנותם. כנגד הנתבעים הוגשה תביעה לסילוק יד מן המקרקעין. בית-המשפט קיבל את התביעה ודחה את טענת הנתבעים כי רכשו במקרקעין זיקת הנאה מכוח שנים, בקובעו כי לא התקיימו התנאים הדרושים לקיומה של הזכות. השימוש במקרקעין לאורך השנים נעשה בהסכמה, ואין הוא שימוש נוגד לצורך יצירת זיקת הנאה מכוח שנים. במקרה זה, השימוש במקרקעין הינו שימוש שבצדו יש חזקה במקרקעין ולכן בנסיבות אלה לא ניתן להקים זיקת הנאה מעצם הגדרתה (המחייבת "היעדר חזקה"). בית-המשפט אף מטיל ספק בשאלה, אם ניתן לקנות במקרקעי ציבור שייעודם ציבורי זיקת הנאה מכוח שנים.




עת"מ (מרכז) 56982-05-13 יחיא גיוסי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טייבה, ניתן ביום 31.1.14 בבית-המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד


עיקרי פסק-הדין: ועדה מקומית אינה יכולה לקבל החלטה גורפת בדבר עיון בתיקי בנין ובהיתרי בניה לכל החפץ בכך, מבלי לבקש את עמדת בעל ההיתר או בעל הנכס, נוכח פגיעה צפויה בפרטיותו. הועדה המקומית לתכנון ולבניה סירבה לבקשת העותרים לעיין בתיק הבניין ובהיתר הבניה שניתן לצד שלישי, כאשר בקשה זו הוגשה שלא לפי חוק חופש המידע ומבלי שנתקבלה הסכמת הצד השלישי. העותרים הגישו עתירה על החלטה זו. בית המשפט דחה את העתירה וקבע: הסעד המתבקש נועד לבסס הלכה כללית לפיה לצורך עיון במסמכי הועדה המקומית, אין צורך לנקוט בהליכים לפי חוק חופש המידע. זכות עיון בתיק לכל דורש, ללא פניה מקדימה לקבלת עמדת בעליו, עלולה לפגוע באופן קשה בקניינו של הבעלים ובזכותו לפרטיות, שכן מהיתר הבניה ובתיק הבניין ניתן לקבל פרטים רבים אודותיו. לפיכך, המידע המבוקש אינו יכול להינתן באופן גורף, וניתן לתת אותו רק לאחר שהועדה המקומית הפעילה שיקול דעת בכל מקרה לגופו, בהתאם למנגנון הקבוע בחוק חוק חופש המידע, המאפשר לצד שלישי, הסבור שמסירת המידע תפגע בו, לבקש הכרעת בית-המשפט טרם מסירת המידע.




תא"ח (חי') 7613-06-12 עיריית חיפה נ' בוגנים, ניתן ביום 13.1.2014 בבית-המשפט השלום בחיפה


עיקרי פסק-הדין: רשיון עסק לצמיתות שנתנה העירייה להפעלת עסק במקרקעיה, אינו מקנה לבעל העסק זכות קניינית, מעין קניינית או חוזית במקרקעין. בית-המשפט הורה על פינוי מבנה יביל שבבעלות הנתבעים, שהוצב בשטח בית-ספר של העירייה, כאשר קבע כי הנפקת רישיון העסק, כשלעצמה, לא יצרה זכויות בקרקע. מדובר בהסכם בעל-פה להפעלת הקיוסק כנגד תשלום, אך לא בהסכמה להמשך ההסכם ללא הגבלה. אמנם, הנפקת הרישיון לצמיתות, מבלי שהשימוש במקרקעין הוסדר, מלמדת על כך שזרוע אחת בעירייה אינה יודעת מה עושה השנייה, אך אין די בכך כדי להקים לנתבעים זכויות קניין במקום. בנוסף, לא מצא בית-המשפט כי הנתבעים ברי רשות, נוכח הסכם בעל-פה בין הצדדים לגבי השימוש במקום. גם אם היו הנתבעים ברי רשות, אין מדובר ברשות בלתי הדירה לעשות שימוש בקרקע לצורך הפעלת הקיוסק. מנגד, בית-המשפט נתן משקל להנפקת רישיון העסק לקיוסק לצמיתות, כחיזוק לאופן בו התנהלה העירייה לאורך השנים, ולאישוש טענת הסתמכות כלשהי לנתבעים על מצגים מצדה. נפסק, שיש לאפשר לנתבעים שהות להיערך לקראת הפינוי או להשתתף בהליך להפעלת הקיוסק.




חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134), התשע"ד-2013 מועד קבלת החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית בסמוך לבחירות לראשות עיריה


עיקרי התיקון לפקודת העיריות: ביום 28.11.13 פורסם החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134), התשע"ד-2013, המתייחס למועד קבלת החלטת הרשות המקומית בדבר הטלת ארנונה כללית, בסמיכות לעריכת בחירות לראשות העירייה. התיקון קובע, כי ברשות שבה התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה החל מ-1 באוקטובר עד 31 בדצמבר שקדמה לשנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה, תתקבל החלטת המועצה על הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת כהונתו של ראש העירייה הנבחר. תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה תהיה 1 בינואר של שנת הכספים לגביה התקבלה. התיקון מוסיף וקובע, כי אם אזור מסוים, שלא הייתה בו קודם רשות מקומית אחרת, הפך לעירייה לפי הכרזת שר הפנים במסגרת סמכותו לפי פקודת העיריות, כי אז תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה, לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה. ההודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם העיריה, ומועדי תשלומה, עד 15 ימים לאחר קבלת ההחלטה. תיקון זה הוחל גם על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, באמצעות תיקון פקודת המועצות המקומיות. פורסם בספר החוקים 2415, ביום 28.11.13.




חוק חופש המידע (תיקון מס' 9), התשע"ד-2013, פורסם ביום 21.10.13


עיקרי התיקון: הזכות לקבלת מידע לפי חוק גם מהתאחדות ומאיגוד ספורט בתנאים מסוימים. ביום 21.10.13 פורסם תיקון לחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, לפיו כ"רשות ציבורית" לצורך קבלת מידע, ייחשבו גם התאחדות ואיגוד כהגדרתם לפי סעיף 9ב לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, כלומר התאחדות ואיגוד ספורט המקבלים תמיכה לפי חוק יסודות התקציב או לפי חוק להסדר ההימורים בספורט, שמחזור העסקים השנתי שלהם עולה על מליון וחצי ש"ח. התיקון לחוק מחריג קבלת מידע בכל הקשור לזהות תורמים שהביעו את דעתם שאינם מעוניינים בגילוי זה, שלא קיימת חובה לגלותו לפי דין. תיקון זה ייכנס לתוקף 90 ימים מפרסומו. פורסם בס"ח 2409, 21.10.13.




חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 (תיקון מס' 15)


עיקרי התיקון: ביטול "חוק נהרי" - חובת השתתפות רשות החינוך המקומית בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה. פורסם תיקון לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג - 1953 (סעיף 11א), המבטל את החובה שהוטלה בעבר על רשות חינוך מקומית להשתתף בתקציב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציב מוסדות חינוך רשמיים הפועלים בתחומה. לפי הנוסח החדש, רשות חינוך מקומית, רשאית, אך אינה חייבת, לקבוע שיעור השתתפות בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה. רשות החינוך הוסמכה לקבוע, שהשתתפות זו, ככל שיוחלט עליה, תיעשה, כולה או חלקה בכסף או בשווה כסף, כגון באמצעות העסקת עובדים. בתיקון קיימת הוראת מעבר לעניין המשך תקצוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים בשנת הלימודים התשע"ד (סעיף 3 בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 פורסם ביום 5.8.13). פורסם בס"ח 2405, 5.8.13




עת"מ (נצ') 16477-06-13 עבוד נ' מ.מ מג'אר ואח', ניתן ביום 23.7.13 בבית-המשפט לעניינים מנהליים בנצרת


עיקרי פסק-הדין: אין פסול בתנאי במכרז הקובע עדיפות לתושב מקומי. העתירה נסובה סביב השאלה, אם רשאית רשות מקומית ליתן עדיפות במכרז להצעה של מציע שהינו תושב המתגורר בתחומה. העתירה נדחתה ונפסק כי עקרון השוויון הוא אכן עקרון מנחה בקיום מכרזים, ואולם לצד עקרון זה קיימים ערכים ומטרות מוגנים נוספים אותם רשאית הרשות המקומית לשקול, כגון התקשרות אופטימלית מן הפן הכלכלי, שמירת טוהר המידות וכו'. תנאי המעניק העדפה כאמור יש לבחון בראיה רחבה, תוך בחינת תפקידן של הרשויות המקומיות. רשות מקומית אמונה על קידום ענייניהם הכלכליים של תושביה, לרבות קידום אפשרות תעסוקתם. לכן, העדפת תושב מקומי בשיעור מתון - כדי לסייע לרווחת תושבי הרשות - אינה בגדר תנאי פסול במכרז. אין באמור כדי לגרוע מן הצורך לבחון כל מקרה לגופו, כדי למנוע מצב שבו ההעדפה לתושב יוצרת פגיעה בטוהר המידות. עוד פסק בית-המשפט שהשתתפות העותר במכרז, חרף הפגם שנפל בו לדעתו, מלמדת על הסכמת העותר לתנאי המכרז כפי שהם, ומשלא פעל העותר נגד תנאי זה במועד, הרי שהוא מנוע מלטעון כנגדו לאחר קבלת תוצאות המכרז.




ת"א 18641-01-10 ברג נ' המועצה המקומית גני תקווה, ניתן ביום 9.5.2013 בבית- משפט השלום בפתח-תקווה


עיקרי פסק-הדין: בית-המשפט דחה תביעה של תושבת אשר רכבה ניזוק כתוצאה מהצפה ברחוב בו עמד וקבע כי המועצה הרימה את הנטל להוכיח כי לא היתה התרשלות מצידה ו/או הפרת חובה חקוקה, שכן הקדימה ודאגה לתקינות מערכת הניקוז ברחובותיה. בית-המשפט התייחס לטענות התובעת וקבע שלא נפל פגם בהתנהלות המועצה שכן הוכח כי פעלה מראש להכנת מערכת הניקוז, לרבות העמדת כוננים מטעמה בסמוך לאירוע ובמהלכו אשר תפקידם היה לוודא כי מערכות הניקוז תקינות, ואולם, במקרה דנן מדובר בהצפה שנבעה כתוצאה מירידת של כמות משקעים חריגה ונדירה, אשר לא ניתן היה לצפותה. אשר לטענות התובעת בקשר עם היערכותה והתנהלותה של המועצה נקבע, כי הדרישה שהמועצה תעמיד עובד מטעמה, ליד כל קולטן וקולטן למניעת סתימתו, הכל תוך גשם ורוחות, אינה סבירה ואין מקום להטיל על המועצה חובה נרחבת שכזו.




השלוחה החדשה בקרית טבעון


אנו שמחים לבשר על פתיחת משכננו החדש בשלוחת קרית טבעון. המשרד החדש ממוקם בכניסה לקרית טבעון, ברחוב יהודה הנשיא 1 (בניין בנק הפועלים).




תקנות העיריות (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית), תשע"ג-2013, פורסמו ביום 8.1.13


עיקרי החוק: שר הפנים פרסם תקנות חדשות, המגבילות את הסכומים אותם רשאיות רשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) להטיל בחוק עזר כאגרה או כהיטל. בתקנות החדשות נקבעו 7 דרגות של תעריפים, המתייחסות, בין היתר, למיקום הרשות המקומית (קו תפר, סמוך לקו חוף), לאחוז התלמידים באוכלוסיה שלה, למצבה הסוציואקונומי ולהגדרתה כעיר מטרופולין.




בג"צ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים, ניתן ביום 2.1.2013 בבית- המשפט העליון


עיקרי פסק-הדין: בית-המשפט העליון קבע כי רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר אגרה בגין פינוי פסולת ייעודית ממפעלים שבתחומה. העותרת, עיריית חולון, עתרה כנגד החלטת שר הפנים שלא לאשר את חוק עזר לחולון (פינוי פסולת), התשס"ח-2007 המתיר לה לגבות אגרה בגין פינוי פסולת ייעודית ממפעלים שבתחומה. בית-המשפט קיבל את העתירה בחלקה וקבע שסירובו העקרוני של משרד הפנים לאשר את חוק העזר החדש רק בשל כך שהוא יביא להגדלת שיעוריהם של תשלומי החובה שיוחלו על מפעלים בתחומה של הרשות, כסתירה לדיני "ההקפאה", הוא סירוב המתעלם מן השיקול הסביבתי. נקבע, שפינוי פסולת נמנה על השירותים המוניציפאליים שעל הרשות לספק ועליהם חלה הארנונה הכללית, אך יחד עם זאת אין מניעה שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת בגין פסולת תעשייתית הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל ובכמות שהיא מעבר לרמת הבסיסית שתקבע בחוק העזר. מאחר וחוק העזר שהוגש על-ידי העותרת לאישור אינו מקיים באופן מלא את אמות המידה שהותוו בפסק-הדין ואינו בהיר דיו באשר להבחנה בין עלויות הפינוי הבסיסיות המכוסות על-ידי הארנונה הכללית, לבין עלויות הפינוי של פסולת נוספת חריגה, נקבע שעל העותרת לחזור ולחוקק חוק עזר עדכני קודם שתגישו מחדש לאישור שר הפנים.




עע"מ 1761/12‏ ועד ההורים של היישובים בנימינה וגבעת עדה ואח' נ' ראש המועצה המקומית גבעת עדה בנימינה, ניתן ביום 11.7.12 בבית-המשפט העליון


עיקרי פסק-הדין:
מימון מלא של עלויות הסעת התלמידים לבית הספר אינו נכלל במסגרת הזכות לחינוך חינם.
המערערים, הורי תלמידים בבית-ספר בתחום המועצה המקומית בנימינה, הגישו ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מנהליים, שדחה את עתירתם לחייב את המועצה המקומית לממן את העלות המלאה של הסעות התלמידים לבית-הספר שבישוב. בית-המשפט העליון דחה את הערעור שתוך שהוא פסק: הזכות לחינוך חינם לא כוללת זכות למימון תחבורה למוסד החינוך. הדין אינו מחייב את הרשות המקומית לממן את העלות הכרוכה בנגישות לבית-הספר, אלא רק לאפשר את הנגישות לבית-הספר. נתקבלה טענתו של משרד החינוך, לפיה קיים שוני רלוונטי בין נסיעה בתוך ישוב לבין נסיעה בין ישובים. לאור פריסת בתי-הספר במועצות אזוריות והמרחק בין היישובים, יידרשו מרבית התלמידים לנסיעות בינעירוניות. לפיכך, הקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד החינוך, ביחס לגובה התקצוב למועצות אזוריות בהשוואה לרשויות מקומיות אחרות, וביחס לאי-גביית תשלום מההורים אם נדרשת הסעה בין ישוב ליישוב, נקבעו כסבירים, כרלוונטיים ובלתי מפלים. זאת ועוד, שיעור ההשתתפות למועצות אזוריות מותאם לעלויות ההסעות הגבוהות בהן, ובנחיצות ההסעות ביישובים אלה. לסיכום נפסק גם כי גביית תשלום מהורי התלמידים עבור הסעות אינה טעונה אישור של שר החינוך וועדת החינוך של הכנסת.




תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשע"ב-2011


עיקרי התיקון לתקנות: שונתה הגדרת "בריכה פרטית" לצורך בקשת היתר בניה, כך שבריכה פרטית תיחשב ככזו המיועדת לשימוש של עד 3 יחידות דיור או אירוח. ביום 25.11.11 ייכנס לתוקפו תיקון להגדרת "בריכה פרטית" בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, כך שבמקום ההגדרה הנוכחית, תוגדר בריכה פרטית כ"בריכת שחייה המיועדת לשימושם של לא יותר משלוש יחידות דיור או שלוש יחידות אירוח." ההגדרה החדשה תחול על כל בקשה להיתר בניה שהוגשה החל מיום כניסת התיקון לתקנות לתוקף.




עמ"נ (ת"א) 2053-10-10 אלפנדרי פלקון נ' עיריית הרצלייה, ניתן ביום ‏26.9.11 בבית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב


עיקרי פסק-הדין: חיוב הבעלים בארנונה חרף ידיעתה המפורשת של הרשות המקומית על זהות המחזיק בפועל אינה סבירה, גם אם הבעלים לא פעל להודיע לרשות בכתב על חדילת החזקתו בנכס. ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית הרצליה, לפיה נדחתה השגתה של המערערת על חיוב הארנונה שהושת עליה. במוקד הערעור עומדת טענת המערערת, כי מעולם לא החזיקה בנכס ולא עשתה בו שימוש וכי העירייה לא ניסתה לגבות את החוב מהמחזיק בפועל שזהותו ידועה. נקבע, שדי בידיעתה של העירייה על המחזיקים בפועל כדי לענות על דרישת ההודעה הקבועה בסעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות. בית-המשפט הבהיר, שלצד חובתה של העירייה להטיל ארנונה ולפעול לגבייתה, עומדת גם חובתה לבדוק, לפרקים, מי הוא המחזיק בנכס בעטיו נדרש תשלום הארנונה. את קביעתו לפיה העירייה ידעה כי העוררת לא החזיקה בנכס בתקופה הרלוונטית ביסס בית-המשפט על העובדות שלהלן: א. כשערכה העירייה מדידות בנכס ונרשם שמה של המחזיקה בפועל על-גבי השרטוט ראוי היה שהעירייה תדאג לשנות את רישומיה בהתאם ולחילופין לערוך בדיקה מול המחזיקה הרשומה. ב. המחזיקה בפועל הגישה למנהל הארנונה בקשה להנחה בארנונה ומנהל הארנונה דן בבקשה ונעתר לה. ג. המחזיק בפועל עדכן את העירייה על החזקתו בנכס בתקופה הרלוונטית, ואולם העירייה לא עדכנה זאת באופן רטרואקטיבי אלא מיום ההודעה בלבד. ד. גם אם לדעת העירייה המערערת חייבת בארנונה בגין התקופה הרלוונטית, הרי שלא נשלח לה כל מכתב דרישה לתשלום, חרף שלא שולמה ארנונה בגין הנכס בתקופה הרלוונטית, אלא במסגרת הליך הגביה המנהלי. בית-המשפט קבע, שכל האירועים מובילים למסקנה, שהעירייה ידעה על זהות המחזיקים בנכס בתקופה הרלוונטית, ואולם נראה שלאחר שהעירייה נוכחה לדעת שלא ניתן לגבות את חוב הארנונה מהמחזיקים (שכן היו חדלי פרעון), סברה שתוכל לגבות את חוב הארנונה מהמערערת, אף ללא סמכות ובסיס חוקי לעשות כן.




צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון מס' 2), תשע"א- 2011 וצו המועצות המקומיות (א) (תיקון), תשע"א- 2011, פורסם ביום 26.9.2011


עיקרי התיקון: ביום 26.10.2011 ייכנס לתוקף תיקון לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א- 1950 ולצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח - 1958, לפיו במועצה אשר מספר תושביה עולה על עשרים אלף, יושוו הסכומים הרלוונטיים לקביעת סוגי המכרז לאלו הקבועים בתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987. השוואת סכומי המכרזים לאלו החלים על עירייה נועדו להקל על המועצות המקומיות והאזוריות אשר בשל ריבוי האוכלוסייה במועצות אלו נוצר צורך לביצוע עבודות רב יותר מבעבר, כך שלמעשה לאחר התיקון יעלה מספר ההתקשרויות הפטורות ממכרז ו/או באמצעות מכרז זוטא. התיקון אשר תחילתו ביום 26.10.2012 קובע כי מועצה אשר מספר התושבים בה, לפי הרישום המופיע במרשם האוכלוסין, עולה על עשרים אלף תתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה כמפורט להלן: א) אם סכום ההתקשרות אינו עולה על 137,400 ₪- בפטור ממכרז. ב) אם סכום ההתקשרות עולה על 137,000 ש"ח אך אינו על 671,400 ₪- במכרז זוטא. יצוין כי הסכומים שלעיל מעודכנים ליום 15.8.11 ומתעדכנים מידי חודש בהתאם למדד המחירים לצרכן. תיקון פורסם בקובץ התקנות 7035 מיום 26.9.11.




צו לימוד חובה (החלה בכיתות י״א וי״ב), התשע"א-2011


עיקרי הצו:
שר החינוך הרחיב את חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 על תלמידים בכיתות י״א וי״ב, המתגוררים ביישובים שונים המפורטים בצו.
בין הישובים בהם הורחב חוק לימוד חובה: כפר קאסם, אשקלון, מודיעין עילית, באקה-ג׳ת, נצרת, בית שמש, נצרת עילית, ג׳לג׳וליה, נתניה, דאלית אל-כרמל, עספיא, חולון, פתח תקוה, טייבה, שפרעם, טמרה וכסיפה. תחילתו של הצו משנת הלימודים התשע"ב. הצו פורסם בקובץ תקנות תשע"א 1205




תיקון תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 4), התשע"א-2011 - הנחה מארנונה במתחם פינוי ובינוי


עיקרי התיקון לתקנות: ביום 26.8.11 תוקנו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג-1993 כך שנוספה הנחה מארנונה במתחם פינוי ובינוי. לפי התיקון, רשאית המועצה לקבוע הנחה מארנונה על מחזיק בדירת מגורים, שהזכויות בה נתקבלו כנגד מכירת זכויות ביחידת מגורים אחרת ליזם, במתחם של פינוי ובינוי או במתחם פינוי בינוי במסלול מיסוי. נקבע כי ההנחה תינתן בשל דירה חלופית אחת, עבור שטח השווה להפרש בין השטח החייב בארנונה בדירה החלופית לבין השטח שבעדו חויב המחזיק בארנונה בדירה הקודמת, לפני שמכר את הזכויות בה ליזם. ההנחה תינתן עד תום 4 שנים מהמועד שבו ניתן להטיל ארנונה על הדירה החלופית ("המועד הקובע"). שיעורי ההנחה כדלהלן: עד תום שנה מהמועד הקובע - 100%; עד תום שנתיים מהמועד הקובע - 75%; עד תום 3 שנים מהמועד הקובע - 50%; עד תום 4 שנים מהמועד הקובע - 25%. ההגדרות הרלוונטיות לתיקון לתקנות, הן מתוך חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963. פורסם בקובץ התקנות תשע"א, 1203




ו"ע 3-07 פנסטר אלכס ואח' נ' עירית בית שאן, ניתן ביום 26.7.11 בועדת הערר לענייני ביוב בבית-המשפט השלום בנצרת


עיקרי פסק-הדין: דרישות תשלום היטל ביוב שהוצאו בניגוד להוראותיו הצורניות של חוק הרשויות המקומיות (ביוב) ובניגוד לתעריפים הקבועים בחוק העזר, נמסרו בהעדר מקור חוקי והינן בטלות מעיקרן. משרדנו ייצג מספר רב של עוררים, בערר שהוגש בנוגע לחיובי היטלי ביוב שהוטלו עליהם על-ידי עיריית בית שאן, במסגרת בקשתם של העוררים להוציא היתרי בניה במגרשים ששווקו על-ידי מנהל מקרקעי ישראל, בשכונת "בנה ביתך" בבית-שאן. ועדת הערר לענייני ביוב קיבלה את הערר, וקבעה כי עיריית בית שאן לא היתה רשאית לדרוש מהעוררים היטל ביוב בניגוד לדרישות הצורניות הקבועות בחוק הרשויות המקומיות (ביוב) וכן בחריגה מן התעריפים הקבועים בחוק העזר וכל זאת תוך כדי הצגת מצג שווא, לפיו חיובים אלו מוטלים בהתאם לחוקים בתוקף, בלבד. כיוון שדרישות התשלום שהומצאו לעוררים בטלות מעיקרן, בהעדר מקור חוקי, אין בטענת ההתיישנות שהעלתה העירייה כדי להועיל, הואיל ודרישה על-פי דין, מעולם לא הומצאה ולא בוצעה, גם אם חלק מן העוררים שילמו בפועל את ההיטל. בית-המשפט הוסיף והתייחס לטענת העירייה, לפיה התעריפים הקבועים בחוק העזר אינם ריאליים ואינם משקפים את הסכומים הנדרשים לכיסוי ההוצאות הכרוכות בהתקנת מערכת ביוב, וקבע כי אם העירייה רואה לנכון לעדכן את התעריפים, עליה לפעול בעניין זה מול הגורמים הרלוונטיים, ומכל מקום אין בטענה זו כדי להצדיק גביית סכומים אשר אינם מעוגנים בדין, בכסות של גבייה על-פי דין. לאור האמור, קבעה ועדת הערר שדרישות התשלום בטלות, וקיימת זכות ההשבה לעוררים. סכומי ההחזר יישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת הערר ועד ליום ההחזר המלא בפועל. כמו כן חויבה העירייה בהוצאות העוררים כולל שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 25,000 ש"ח.




חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה), התש"ע-2011, פורסם ביום 20.7.11


עיקרי התיקון:
ביום ביום 1.1.12 ייכנס לתוקף תיקון לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות, שעניינו "מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון".
התיקון, אשר תחילתו ביום 1.1.2012, קובע כי בגין כל תשלום שנגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון על-ידי הרשות המקומית או תאגיד עירוני, למעט תשלום מיסים, אגרות והיטלים וכן כל דמי השתתפות כמשמעותם בסעיף 251(1) לפקודת העיריות, על הרשות המקומית או התאגיד העירוני להציע למשלם באמצעות הרשאה לחיוב חשבון לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע חיוב החשבון, מבין ארבעה מועדים או יותר (לפי שיקול דעת הרשות או התאגיד העירוני), ובלבד שבין מועד למשנהו יהיו לפחות שישה ימים. משלם באמצעות הרשאה כאמור לעיל, אשר לא בחר מועד מבין המועדים, יחוייב חשבונו על-ידי הרשות המקומית או התאגיד העירוני בכל עשירי בחודש. יצוין כי האמור לעיל אינו חל על התקשרויות אשר קדמו ליום 1.1.2012, אלא אם ביקש זאת המשלם, ובלבד שהרשות המקומית או התאגיד העירוני יידעו את המשלם בדבר זכותו לשנות את מועד החיוב. בגין דחיית מועד התשלום לפי התיקון כאמור, לא תהא רשאית הרשות המקומית או התאגיד העירוני לגבות תוספת לחיוב לרבות ריבית, הצמדה או קנס. התיקון פורסם בספר החוקים 2305 מיום 20.7.11.




בר"מ 4443/03 עיריית חולון נ' רשות שדות התעופה בישראל, ניתן ביום 17.7.11 בבית-המשפט העליון


עיקרי פסק-הדין: רשות מקומית זכאית לתבוע פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בשל פגיעה במקרקעין שיש לה זכויות בהם, באמצעות אישור תכנית. עיריית חולון הגישה תביעה לפיצויים בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בגין ירידת ערך של מקרקעין שבבעלותה, באמצעות אישור תמ"א/2/4 שהיא תכנית מתאר ארצית שעניינה הרחבת נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון. לאחר גלגולים שונים של ערר וערעור, אשר דחה את תביעתה של העירייה לפיצויים, הגיע העניין להכרעתו של בית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון פסק: סעיף 197 אינו שולל עקרונית את זכותה של רשות מקומית לתבוע פיצוי על פגיעה במקרקעין שהיא בעלת הזכויות בהן, במקרה של פגיעה בהם כתוצאה מתכנית. הפגיעה במקרקעין נמדדת לפי מבחן אובייקטיבי, שאינו קשור לזהות בעליהם. עם זאת, במסגרת השיקולים לכמת את מידת הפגיעה במקרקעין, הרי שכשהמקרקעין הינם מקרקעי הרשות המקומית, המיועדים לשמש את כלל הציבור, יכול שהדבר ישפיע על מידת הפגיעה בהם, ועל גובה הפיצוי הנדרש. קיומה של זהות פרסונלית בין חברי העירייה לבין חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הפועלת באותו תחום שיפוט של העיריה אין בה כדי לשלול מהעירייה את זכות התביעה. על ניגוד העניינים המובנה ניתן להתגבר, באמצעות ההסדר הקבוע בחוק התכנון והבניה לערר ולערעור לעניינים מנהליים. באותם מקרים בהם מוגשת תביעה כזו, ובדרך כלל כאשר צד שלישי כלשהו הוא הנושא בנטל השיפוי בגין תשלום הפיצויים, ראוי שהוועדה תימנע מלדון בתביעת הרשות המקומית לגופה, עקב חשש לניגוד עניינים, ותעביר ההכרעה ישירות לוועדת הערר.




עדכון סכומים בעניני מכרזים, פורסם על-ידי משרד הפנים 15.6.11


עיקרי העדכון:
ביום 15.6.11 פורסם עדכון המגדיל את סכומי החוזים הפטורים ממכרז או המאפשרים עריכת מכרזי זוטא. להלן הסכומים המעודכנים: כל הסכומים בשקלים ואינם כוללים מע"מ *תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 **תוספת רביעית לצווי המועצות המקומיות (א), (ב) תוספת שניה לצו המועצות האזוריות




עת"מ 8636-07-10 מליסרון בע"מ נ' עירית קרית ביאליק, ניתן ביום 30.6.11 בבית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה


עיקרי פסק-הדין:
נדחתה עתירה מינהלית נגד דרישת עיריית קרית ביאליק, לבטל הסכם פשרה בין הצדדים, ולהגדיל את חיובי הארנונה בגין חניות ושטחים ציבוריים בקניון הקריון, בשל כך שקיימת הצדקה להשתחררות מההסכם.
בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה ופסק כי: במסגרת הסכם פשרה שלא הוגבל בזמן, הגיעו הצדדים להסכמה לגבי סיווג שטחי החניה והמעברים הציבוריים ולגבי אופן החיוב של שטחים אלו. ההסכם מתייחס הן לחיוב בארנונה לתקופת המחלוקת, והן לקביעת מנגנון החיוב לשטחים נשוא העתירה לעתיד. ניתן וראוי לראות בהסכם לגבי אופן סיווג השטחים וחיובם בארנונה כבסיס מוסכם לחיוב, מה גם שההסכמה הושגה לאחר התנהלות משפטית רבת שנים. יחד עם זאת, למרות שניתן להסכם זה תוקף של פסק-דין, אין בכך כדי למנוע מבעד העירייה להשתחרר מן ההסכם או לסטות ממנו, אם אכן מוצדק לעשות כן, נוכח צורך ציבורי או בשל שינוי המצב העובדתי ו/או המשפטי. אין הצדקה להנציח טעות ולחייב את העירייה לעתיד לבוא מבלי לאפשר לה לבחון את מצב הדברים בכל שנת מס מחדש. בנסיבות העניין נקבע, כי הזמן הרב שחלף מאז ההסכם, השינוי העובדתי שחל בהיקפי שטחי החניה והשטחים הציבוריים, והצורך הציבורי שלא להפלות בקביעת מיסי ארנונה (למשל בין העותרת לבין עסקים אחרים), כל אלה גם יחד מצדיקים את השתחררות העירייה מההסכם בין הצדדים.




עדכון סכומים בעניני מכרזים, פורסם על-ידי משרד הפנים 15.3.11


עיקרי העדכון:
ביום 15.3.11 פורסם עדכון המגדיל את סכומי החוזים הפטורים ממכרז או המאפשרים עריכת מכרזי זוטא. להלן הסכומים המעודכנים: כל הסכומים בשקלים ואינם כוללים מע"מ *תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 **תוספת רביעית לצווי המועצות המקומיות (א), (ב) תוספת שניה לצו המועצות האזוריות




הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, פרק י', פורסם ביום 18.10.10


עיקרי החוק:
הצעת חוק: בנין שנהרס או ניזוק לא יהיה זכאי לפטור מארנונה אם ניתן להשמישו בעלות סבירה ביחס לשוויו, באופן שיאפשר שימוש סביר בו. בכל מקרה יוגבל הפטור לתקופה מצטברת של שלוש שנים.
בסעיף 38(2) להצעת החוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, וככל הנראה בעקבות הלכת בית-המשפט העליון בהלכת "המגרש המוצלח" (בר"מ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב - מנהל הארנונה), מוצע תיקון לחוק, לפיו לא יהיה די בכך שלא ניתן לשבת בבניין ושהוא אינו ראוי לשימוש, כדי לזכות בפטור מארנונה, במידה וניתן לתקן את המבנה בעלות סבירה ביחס לשוויו. וכך נקבע בדברי ההסבר: "סעיף 330 לפקודת העיריות קובע פטור מתשלומי ארנונה לנכס שנהרס או ניזוק. כדי למנוע מצב של מתן פטור מארנונה לנכסים שניתן להשמישם בעלות סבירה, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע בו כי לא יראו נכס כנכס שנהרס או ניזוק אלא אם כן לא ניתן לתקנו באופן שיאפשר שימוש סביר בו, בעלות סבירה ביחס לשוויו. כמו כן מוצע להגביל את הפטור מתשלום ארנונה לפי הסעיף האמור, לתקופה מצטברת של שלוש שנים." (הצעות חוק הממשלה 541, מיום 18.10.10)




חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011


עיקרי החוק:
תיקון לחוק החוזים הקובע כי מקום שבו אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מתוך לשון החוזה, יפורש החוזה לפי לשונו וכן כי מקום בו קיימים מספר פירושים בחוזה, תתקבל הפרשנות שלרעת מי שידו בניסוח החוזה הייתה על העליונה.

ביום 26.1.11 פורסם תיקון לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי מקום שבו אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מתוך לשון החוזה, יפורש החוזה לפי לשונו.

כמו כן, התיקון לחוק הכניס אל ספר החוקים את העיקרון שהותווה בפסיקה, לפיו "חוזה יפורש לרעת מנסחו".

מטרת התיקון לקבוע כללי פרשנות לחוזים שיגבירו את הוודאות המשפטית "ויבטיחו היצמדות מרבית להסכמות שהיו בין הצדדים לפני כריתתו" (מתוך דברי ההסבר, הצ"ח 335 5.7.10), מתוך רצון לצמצם מחלוקות סביב פרשנותו של חוזה.

(ספר חוקים 2273, בעמ' 202)





כתבו לנו

דוא״ל: korin@korinlaw.co.il 

שלוחת רמת ישי

חורש אלונים 10

רמת ישי

טל. 077-4509060  .Tel פקס. 077-4509061

שלוחת טבריה

יוחנן בן זכאי 1 בית הרמב"ם

ת.ד. 1616 טבריה, 14207

טלפון: 04-6721895  פקס: 04-6723003 

2019 המידע המובא באתר הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. כל הזכויות באתר ובמידע המובא בו שמורות.